מאמרים

כל מה שכדאי לדעת על הפעילויות שלנו ועל עולם החץ וקשת, מקרבות ועד חץ וקשת במקרא.

קרב חץ וקשת בין עמדות מסתור מתנפחות

קרבות חץ וקשת: הדבר הבא בעולם האקשן הגיע לארץ!

בואו לחוות משהו שעוד לא הכרתם. בפארק היורה שבבית לחם הגלילית אנו מזמינים אתכם לטעום מטרנד חדש בעולם האקשן, ה־Archery Tag, שכבר נפוץ ברחבי העולם.

מדובר במשחק המבוסס על ירי בחץ וקשת. ראש החץ עשוי ספוג, כך שהמשחק בטיחותי לחלוטין. בניגוד לירי רגיל בחץ וקשת אל עבר מטרה, הפעילות דינמית: היא משלבת את הדיוק הנדרש לירי בחץ וקשת עם הזריזות, התזוזה הרבה והדריכות המתמדת שנדרשות במשחקי אקשן דוגמת פיינטבול.

קרבות חץ וקשת כמו שהתנהלו בימי קדם: מעכשיו זה אפשרי. חוויה מהנה ובלתי נשכחת לקבוצות ולמשפחות, למי שכבר ירה בחץ וקשת ולמי שעדיין לא.

כללי המשחק

שתי קבוצות נלחמות זו בזו כדי לצמצם את משתתפי היריב. מי שנפגע יוצא מן המשחק. השורד האחרון הוא שיביא לקבוצתו את הניצחון בקרב.

המשחק כולל

  • קשתות מקצועיות
  • חיצים עם ראש ספוג כדורי
  • מגני פנים
  • מגרש רחב עם עמדות מסתור
  • שופט משחק

למשתתפים מגיל 6 ומעלה, מינימום 4 משתתפים.

לתיאום קרב חץ וקשת
ילדות עם סרטים אדומים יורות בחץ וקשת ביום הולדת

ימי הולדת

ימי הולדת אתגריים לילדים, חוויה ייחודית בלתי נשכחת.

הפעילות כוללת

  • הדרכה לקליעה למטרה בחץ וקשת
  • יציאה ליער וקליעה למטרות תלת־ממד
  • קליעה היתולית לפיצוץ בלונים
  • נשפנים אינדיאנים
  • מטרת דלי מים על הראש (בקיץ)

כולל השכרת המתחם (ספות, שולחנות, כיסאות) לפריסת הכיבוד.

ניתן להוסיף כמתנה למזכרת (בתוספת סמלית) את ניירות המטרה שבהן קלע כל משתתף.

עלות
100 ₪ למשתתף
משך
שעתיים פעילות. הוספת זמן: 20 ₪ למשתתף
הנחות
20 עד 30 משתתפים: 10%
35 עד 50 משתתפים: 20%
(לא כולל תוספת הזמן)
הזמנה ססגונית וייחודית ליום הולדת בפארק היורה
תלמידים יושבים תחת הפרגולה ומקשיבים להדרכה

אז למה בעצם להביא אלינו בתי ספר?

בית לחם הגלילית מארחת אחת מהאטרקציות המובילות בארץ לחץ וקשת. מחקרים מראים כי פעילות זו משפרת התנהגות חברתית, ריכוז וביטחון עצמי של תלמידים.

משרד החינוך מציין את היתרונות הפדגוגיים והמוטיבציוניים של חץ וקשת, תוך תרומה לכושר הגופני ולפיתוח יכולות מוטוריות.

חשוב לציין: הפעילות מתאימה לכל התלמידים ללא קשר למגדר או מעמד, ואינה דורשת כושר גופני מיוחד.

NASP שבארה״ב הוכיח כי פעילות זו מפחיתה את רמת הפציעות בבתי ספר, והיא מתקיימת במדינות רבות בעולם עם למעלה מ־7 מיליון תלמידים משתתפים.

פעילות גם אצלכם בבית הספר

מועדון חץ וקשת של בית לחם הגלילית מקיים פעילויות בבתי ספר ברחבי הארץ. פעילויות החץ וקשת שלנו אינן רק כיף וחוויה: יש בהן תרומה אמיתית להתפתחותם של הילדים. לפעילות אצלכם

הקשר בין הפרעות קשב לחץ וקשת

האם ישנה דרך חינוכית לטיפול בהפרעות קשב ובהיפראקטיביות בקרב ילדים ונוער? האם ניתן לגרום לילדים ולבני נוער להתרכז ללא הפעלת כוח? האם ניתן ללמד ילדים להתמקד במטרה אחת ללא הסחות דעת?

התשובה היא: כן!

"מסתבר שהפעילות בחץ וקשת משפרת את יכולת הריכוז ומפתחת את סבלנותו של המשתתף כלפי עצמו וכלפי סביבתו."
(מתוך מחקרי ה־NASP, התוכנית הלאומית לחץ וקשת בבתי הספר של ארה״ב)

חץ וקשת: ממש לא מה שחשבתם!

בבית לחם הגלילית נמצא אחד המתקנים הגדולים והוותיקים בארץ לפעילות חץ וקשת.

מתוך ניסיוננו בעבודה עם ילדים ונוער, וכן מתוך מחקרים ממוסדים שנעשו בארץ ובעולם, נמצא קשר ישיר בין הפעילות בחץ וקשת לשיפור בהתנהגותם החברתית של התלמידים. על פי מחקרים אלו, הפעילות בחץ וקשת גורמת לתלמידים ללמוד לעמוד במקום אחד בשקט (בשונה מפעילות עם כדור, לדוגמה), להתרכז במטרה, לכוון, להשיג משוב מיידי שמשמעותו פגיעה בול, ולזכות מיד בחיזוק הביטחון העצמי.

בחוזר משרד החינוך לפעילות חץ וקשת עבור תלמידי בתי הספר נכתב:

"לקליעה בחץ וקשת חשיבות כפעילות פדגוגית. למתנסים בקליעה בחץ וקשת יש יכולת לחוות תחושת הצלחה בזמן קצר מאוד, מה שתורם להעלאת הביטחון העצמי והמוטיבציה להתמדה. הירי בחץ וקשת משפר את יכולת הריכוז, מפתח את סבלנותו של היורה כלפי עצמו והסביבה, וכמובן תורם להתפתחות הכושר הגופני."

הפעילות בחץ וקשת, בשונה מפעילויות הספורט הנפוצות בבתי הספר (כדורגל, כדורסל, התעמלות וכו׳), איננה מסוכנת כפי שמצטייר על פניו. במסקנות משרד החינוך האמריקאי, לאחר 11 שנות ניסיון בהפעלת שיעורי חץ וקשת בבתי הספר, נכתב כי מרבית הפציעות התרחשו במקצועות ספורט כדוגמת כדורגל והתעמלות, ואילו בחץ וקשת לא נרשמו פציעות.

פעילות בחץ וקשת מתבצעת רק לאחר מציאת נקודת השקט והריכוז, הפנימית והחיצונית, זו המאפשרת למשתתף להביא את מלוא הפוטנציאל שלו לכדי מימוש. המשתתף משיג בדרך זו שלווה וריכוז מרביים, תוך חיבור בינו לבין הקשת, אל מול המטרה המוצבת לפניו.

מעלות נוספות שמפתח הספורט הזה בקרב משתתפיו

  • קשב והקשבה: הקשבה להוראות ומעקב אחר סדר פעולות
  • דיוק והקפדה על סדר הפעולות הנכון
  • משמעת עצמית
  • סבלנות ואיפוק
  • פיתוח מודעות עצמית ומרחבית
  • פיתוח מוטוריקה גסה ועדינה
  • זקיפות והערכה עצמית
  • קואורדינציה ומודעות לספורט
  • חיזוק שרירי הגב והידיים
  • הרחבת בית החזה והריאות
"וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי־יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה עַל־סֵפֶר הַיָּשָׁר."
(שמואל ב׳, פרק א׳, יח)

בארה״ב גילו את ההשפעה חסרת התקדים על התנהגותם של תלמידי בתי הספר, ומאז שנת 2002 פועלת NASP, התוכנית הלאומית לחץ וקשת בבתי הספר של ארה״ב, ב־47 מדינות, ובה מעל ל־7 מיליון תלמידים.

חשוב לציין כי הפעילות בחץ וקשת מתאימה לכל התלמידים, ללא הבדל מין או מעמד. כמו כן, אין כל צורך בתנאים גופניים מיוחדים כדי להתקדם. יתרה מכך, חלק מחברי איגוד הקשתות הם נכי צה״ל בעלי מוגבלויות, שעושים נפלאות בירי בחץ וקשת.

כל משתתף מאתגר את עצמו להתקדם ולשפר את יכולותיו, ובכך גדלה גם יכולתו בתחומים נוספים בחייו הדורשים ריכוז וכיוון להשגת מטרה.

לתיאום פעילות לבית ספר
מבוגרים מתאמנים בחץ וקשת ביום גיבוש

ימי גיבוש

הצעה לפעילות גיבוש במתחם "פארק היורה – חץ וקשת", בית לחם הגלילית.

פעילות חץ וקשת, לונה פארק, תחנות קליעה

  • קבלת פנים, הסבר על תולדות החץ וקשת וסוגי הקשתות (מהקשת המסורתית ועד לקשת האולימפית) וכללי בטיחות.
  • חלוקה לקבוצות לפי מספר המשתתפים. הדרכה ואימון לקליעה בקשתות אולימפיות. כולל ציוד מלא לכל משתתף.
  • סבב תחנות קליעה למגוון מטרות: מטרות אולימפיות, מטרת כדורים מעופפים, מטרות תלת־ממד, פיצוץ בלונים, נשפנים אינדיאנים, מטרת דלי מים.

ניתן לחלק את הקבוצה לקבוצות מתחרות בצבירת נקודות בכל תחנה.

יציאה למשחק הרפתקאות בפארק היורה

  • הסבר קצר על תולדות החץ וקשת וסוגי הקשתות (מהקשת המסורתית ועד לקשת האולימפית) וכללי בטיחות.
  • חלוקה לקבוצות לפי מספר המשתתפים. הדרכה ואימון לקליעה בקשתות אולימפיות. כולל ציוד מלא לכל משתתף.
  • סבב תחנות קליעה למגוון מטרות: מטרות אולימפיות, מטרת כדורים מעופפים, מטרות תלת־ממד.
  • הסבר ויציאה ליער "פארק היורה" למשחק במסלול תחנות אולימפי לקליעה במטרות תלת־ממד של דינוזאורים וחיות טרף נוספות.

עוד במתחם

מרפסת עץ סגורה ומקורה, כיסאות ושולחנות לעריכת אוכל, שתייה חמה וקרה.

להצעת מחיר ליום גיבוש
שורת קשתים מבוגרים מכוונת למטרה מתחת לסככה, ומאחוריהם ציור הליצן

סדנאות מנהלים

דרך עולם הקשתות ניתן להקיש אל העולם העסקי וללמוד רבות על ניהול.

מטרות הסדנה

  • ניהול מטרות בעולם של שינויים מהירים.
  • להקנות מיומנות של גמישות ניהולית.

רקע: רציונל הסדנה

אותם כלים "פרימיטיביים" ששימשו את אבותינו להישרדות מאפשרים לנו לגלות עולם מלא, הדורש מיומנות גבוהה לשם הצלחה, אשר משמעה פגיעה בול.

קשתות הינה אמנות המאפשרת לאדם לרכוש מיומנויות של דיוק, עקביות, התמדה, ריכוז, התבוננות, למידה מהירה מטעויות, מיקוד במטרה, בחינה מחודשת של מצבים ושאיפה מתמדת לשיפור.

מיומנויות משמעותיות אלו הן המפתח להגדרת כל מטרה ולהשגת "פגיעה בול" בכל מצב מתחדש. הסדנה מאפשרת למשתתפים להגדיר מחדש את המטרות בעבודתם ובחייהם, לכוון אליהן ולפגוע בול במרכז המטרה.

המטרה איננה חשובה כשלעצמה. המיומנות הנרכשת בדרך להשגת המטרה היא החשובה. עיקר המיומנות מתרכז בחשיבה מקדימה: במודעות לפעולות המקדימות ובשליטה בהתנהגויות מקדימות, וכן בעת הפעולה: ביכולת הביצוע ובמידת הרגישות והעוצמה שהאדם מפעיל. כל זאת כדי לירות את החץ אל מרכז המטרה.

הכלים
חץ, קשת, מטרה נייחת
היעד
חץ במרכז המטרה בתום סדנה של 45 דקות, ומקבץ חצים במרכז המטרה בתום יום סדנה
הרציונל
ההפנמה וההטמעה של המיומנויות שנרכשו בסדנה יאפשרו יישום במסגרת העבודה והחיים בכלל

מבנה הסדנה

  1. היכרות עם עולם הקשתות. רקע קצר: היסטוריה של חץ וקשת, על הכלים והשאלה המרכזית: מהי המטרה?
  2. אינסטינקט בסיסי: ירי חופשי ללא הכנה. התבססות על אוריינטציה.
  3. אימון פרטני בקבוצה. למידה על פי שלבים ושיפור ביצועים. שילוב ההקבלה לעולם הניהול. התחייבות ליעד?
  4. אימון אישי. שיחת משוב מנהל ומאמן.
  5. תחרות בין קבוצות לבחינת ההטמעה. שילוב בלונים, מטרות בגדלים שונים ומרחקים שונים. הצבת יעד לכל קבוצה ובחינת תהליך קבלת ההחלטות בכל קבוצה.
  6. סיכום יום.
לתיאום סדנת מנהלים
שורת ילדים יורה בחץ וקשת בין העצים

פארק היורה: משחק הרפתקאות ביער

ברוכים הבאים לפארק הראשון בישראל לקליעה בחץ וקשת למטרות תלת־ממד.

הפארק ממוקם בבית לחם הגלילית, ב־17 דונם של יער פראי נדיר ביופיו.

המשחק הוא משחק הרפתקאות ביער דינוזאורים קדמון, ממופה ומשולט. במהלך המשחק נעים המשתתפים ביער, מצוידים בציוד מלא של חץ וקשת. במסלול ממוקמות תחנות שונות עם מטרות תלת־ממד של דינוזאורים, חיות והפתעות נוספות.

לפני היציאה למסלול מקבלים אימון מקדים והדרכה.

הפעילות מתאימה לגילאי 7 ומעלה. משתתפים צעירים, מגיל 5 עד 7, יכולים להצטרף עם קשתות וחיצי בטיחות.

מומלץ להגיע עם נעליים סגורות (לא סנדלים).

למסלול הצייד ביער
מדריך מכוון ילדה בקשת מול לוחות מטרה

הדרכת חץ וקשת

מחפשים פעילות אתגרית וחווייתית בצפון? בעמק יזרעאל, בנופה הקסום של בית לחם הגלילית, נמצא אחד המתקנים הייחודיים בארץ לירי בחץ וקשת.

הפעילות מתאימה לכל המשפחה. ילדים מגיל 5 עד 7 יקבלו ציוד מותאם, הכולל קשת אולימפית וחיצי בטיחות (ראש ספוג). משתתפים מגיל 7 ומעלה יקבלו קשת אולימפית וחיצי ראש מתכת (ננעצים).

בתום הדרכה, שבה לומדים המשתתפים להגיע לקליעה בול, מתקיים סבב בין התחנות השונות בפארק: קיר מטרות אולימפיות, קיר מטרות תלת־ממד (דמויות דינוזאורים ועוד), מטרת כדורים מעופפים וקיר נשפנים אינדיאנים.

מה כוללת הפעילות במתחם?

  • הרצאה: תולדות הקשתות מן העת העתיקה ועד ימינו
  • הצגת מגוון סוגי הקשתות: פרימיטיבית, מסורתית, עירומה, ספורטיבית וגלגליות
  • הדרכת קליעה בסיסית עם מדריך מוסמך
  • קליעה במסלול אולימפי
  • קליעה חווייתית למגוון מטרות: מטרות אולימפיות, מטרות היתוליות, פיצוץ בלונים, מטרות תלת־ממד וכדורים מעופפים

ענף הקשתות הוא ספורט ייחודי, עתיק יומין ואצילי. הוא מקנה למשתתפים מיומנויות רבות, בהן ריכוז ושליטה, תוך חוויה מהנה, מרגשת ומאתגרת עבור כל המשתתפים.

לתיאום הדרכה
ילד מכוון בקשת אל לוחות המטרה

חוגי חץ וקשת: לגילאי 8 עד 120

חוגי הקשתות כוללים אימונים אישיים, ואין צורך בידע מוקדם.

  • החוגים מתקיימים בשעות הפעילות של הפארק, בתיאום מראש
  • הציוד לאימונים בשלושת החודשים הראשונים מסופק על ידי המועדון
  • התשלום לחוג כולל ביטוח של המתאמנים
  • התשלום בכרטיסיית ניקובים הכוללת 6 מפגשים

עיסוק בקשתות: מה זה נותן?

  • ריכוז מרבי במטרה ובפעולות הירי, תוך יכולת בידוד והתעלמות מהפרעות סביבתיות ומרעשי רקע
  • קשב והקשבה: הקשבה להוראות ומעקב אחר סדר פעולות
  • דיוק והקפדה על סדר הפעולות הנכון
  • משמעת עצמית
  • סבלנות ואיפוק: שחרור החץ בעיתוי הנכון ביותר
  • פיתוח מודעות עצמית ומרחבית
  • פיתוח מוטוריקה גסה ועדינה, זקיפות, הערכה עצמית, קואורדינציה ומודעות לספורט

ירי של חץ למטרה מחייב עשרות פעולות ובדיקות קטנות, במיקוד גופני ותודעתי שמכריח את היורה לשלוט בעצמו. מכאן שיכולת הריכוז שלו עולה.

בתהליך הירי ממוקד היורה עם הקשת שלו, תוך הסתכלות פנימית למטרה בריכוז ויכולת שליטה על גופו, בלי שהמחשבה תגרום להסטת החץ.

לשם השתתפות בחוגים אין כל צורך בכישורים גופניים מיוחדים. יתרה מכך, חלק מחברי איגוד הקשתות הם נכי צה״ל בעלי מוגבלויות, שעושים נפלאות בירי בחץ וקשת.

ניתן לומר שהספורט הזה ייחודי בכך שהוא מתאים גם לילדים ולנערים שמשתלבים פחות במסגרות הספורט האחרות.

לתיאום ולהרשמה לחוג

שאלות נפוצות

מה הם יתרונותיו של ענף הספורט הזה למשתתפים בו?

ירי של חץ למטרה מחייב עשרות פעולות ובדיקות קטנות, במיקוד גופני ותודעתי שמכריח את היורה לשלוט בעצמו. מכאן שיכולת הריכוז שלו עולה.

בתהליך הירי ממוקד היורה עם הקשת שלו, תוך הסתכלות פנימית למטרה בריכוז ויכולת שליטה על גופו, בלי שהמחשבה, הפרעות סביבתיות ורעשי רקע יגרמו להסטת החץ.

כמו כן מפתח הספורט הזה אצל משתתפיו:

  • קשב והקשבה: הקשבה להוראות ומעקב אחר סדר פעולות
  • דיוק והקפדה על סדר הפעולות הנכון
  • משמעת עצמית
  • סבלנות ואיפוק: שחרור החץ בעיתוי הנכון ביותר
  • פיתוח מודעות עצמית ומרחבית
  • פיתוח מוטוריקה גסה ועדינה, זקיפות, הערכה עצמית, קואורדינציה ומודעות לספורט

לשם השתתפות בחוגים אין כל צורך בכישורים גופניים מיוחדים. יתרה מכך, חלק מחברי איגוד הקשתות הם נכי צה״ל בעלי מוגבלויות, שעושים נפלאות בירי בחץ וקשת.

מאיזה גיל ניתן להשתתף?

ההשתתפות בחץ וקשת מתאימה לגילאי 8 עד 120.

האם השימוש בחץ וקשת מסוכן לילדים, ובכלל?

השימוש בחץ וקשת מתבצע במסלולי ירי מורשים, תחת השגחה והדרכה הכפופות לכללי הבטיחות והזהירות הבינלאומיים הנהוגים בתחום. יתרה מזאת, לא ידוע על תאונות שנגרמו משימוש מבוקר בחץ וקשת.

איזה ציוד דרוש כדי להתחיל?

כדי להתחיל ולהשתתף בענף דרושה קשת המותאמת לנתוניו הגופניים של המשתתף, וכן סט חיצים המותאמים לקשת הספציפית שבה הוא משתמש.

איזו קשת מומלץ לרכוש למי שרק מתחיל?

בתחום הקשתות יש שלושה סגנונות של קשתות: קשת מסורתית, קשת אולימפית וקשת גלגליות. כל קשת מתאימה לסגנון קשתות אחר.

לצורך התאמת הקשת מומלץ להגיע לחנות מוסמכת, ללמוד על הסגנונות ולהתאים את הקשת לפי כוח המשיכה, אורך הקשת והסגנון הרצוי. את הקשת מומלץ לרכוש בחנות פיזית המתמחה בחץ וקשת, עם אחריות, ולא דרך האינטרנט או אצל סוחרים פרטיים.

מה הן מטרותיו של ספורט הקשתות בישראל?
  • לקדם את ענף הקליעה בחץ וקשת בישראל
  • להרחיב את ענף הקשתות לערים וליישובים רבים ככל האפשר
  • לשתף ולהוסיף לענף הקשתות בני נוער וילדים
  • לטפח את ענף החץ וקשת לפיתוח יכולת הריכוז
  • לעודד את הפעילות המסודרת בענף, לרווחת כל העוסקים בקשתות
  • לייצג את ענף הקשתות

כל זאת מתוך האמונה שספורט הקשתות תורם ערכים אישיים גבוהים לעוסקים בו, בתחומים של תרבות ספורטיבית, הגינות, חינוך להישגיות, שיפור שליטה פנימית ויכולת מיקוד במטרה. את הערכים האלה אנו מיישמים הלכה למעשה.

חוקי הקשתות

תחרויות בקשתות וכללי היסוד שלהן. תחרות קשתות יכולה להיערך בשטח פתוח ובאולם סגור.

לקריאת החוקים המלאים

זכויותיהם וחובותיהם של המתחרים

מתחרה רשאי לפנות אל השופטים בעת ביצוע הירי.

מתחרה חייב

לערוך את האימון לקראת התחרות במקום ובזמן שנקבעו לשם כך על ידי חבר השופטים;

להופיע בתחרות במדי ספורט מסודרים;

להודיע מיד לשופטים במקרה שחץ שירה חוזר מהמטרה או עובר דרכה.

אחריות המתחרה

המתחרה נושא באחריות מלאה לכל תאונה שקרתה עקב כך שעבר על כללי התחרות הללו. השופטים רשאים להעיר למתחרה או להזהיר אותו בגין אי ציות לכללים, תכנית ולו"ז התחרות. במקרה של עבירה חוזרת, וכן של פעולה או אי-פעולה מכוונת שמטרתה הטיית תוצאות הירי כלפי מעלה, המתחרה ייפסל ויודח מן התחרות.

ביגוד

בעת ירי לרישום, על המתחרים להיות לבושים בבגדי ספורט כשהחלק העליון לבן. במקרה של מזג אוויר קר וגשום, ניתן ללבוש כל בגד ספורט המאפשר למתחרה להרגיש בנוח בעת ביצוע הירי. כמו כן, מותר לצאת לקו היורים במדי הקבוצה (אם ישנם כאלה אצל כל חברי הקבוצה). החוקה הבינלאומית מחייבת מדים אחידים לקבוצה.

ציוד המתחרה

בעת ביצוע הירי המתחרה מחזיק בידית הקשת ביד אחת. נוכחות כל מכשיר אלקטרוני על הכוונת אסורה. אסור כי המייצבים והבולמים ייגעו בדבר פרט לקשת עצמה וכן אסור שיפריעו למתחרים אחרים העומדים על קו היורים. מותר להשתמש בחיצים מכל סוג (עד לקוטר "23"). גופו של כל חץ חייב להיות מסומן בשמו או ראשי תיבות של שם המתחרה. על כל החיצים בהם משתמש המתחרה, להיות זהים בצבע הנוצות, הזנב וגווני הקישוט, לפי סדרות של 3 או 6 חיצים. על היד המחזיקה בקשת מותר לעטות כפפה. לשם טיווח ותיקון הירי מותר למתחרה להשתמש במשקפת, טלסקופ ומכשירים אופטיים אחרים. המתחרה רשאי להשתמש במשקפי ראיה מכל סוג אם הינו זקוק להם אך אסור כי יהיו מצוידים בחרירים זעירים בעדשות או זגוגיות או בכל מכשיר או התקן אחר המסייע לכיוון.

מטרות

ירי בחץ וקשת מתבצע על מטרות נייר ("face ") צבעוניות מיוחדות במידות הבאות:

לירי בטווח של 18 מטר, קוטרו החיצוני של הפייס הוא 200 מ"מ. בפייס זה 3 אזורי צבע, מהמרכז אל השוליים בסדר הבא: צהוב, אדום, תכלת. האזורים הצהוב והאדום מחולקים כל אחד לשני תת-אזורים שווי רוחב, וכתוצאה מכך הפייס כולל 5 טבעות צבע סביב המרכז, ברוחב 20 מ"מ כל אחת. פגיעת חץ בטבעת זו או אחרת נספרת לפי מספר הנקודות התואם את ערך הטבעת (" 10 " עבור קשת גלגלות – "קומפאונד" – קוטרו 20 מ"מ, ועבור קשת אולימפית – "ריקרב" – 40 מ"מ; בהמשך הטבעות והתרחקות מן המרכז, ערך הפגיעות שווה עבור שני סוגי הקשתות – "9" = 80 מ"מ, "8" = 120 מ"מ, "7" = 160 מ"מ ו-"6" = 200 מ"מ).

קוטרן של מטרות הירי לטווחים גדולים יותר הינו גדול בהתאם. ירי בשטח פתוח מתבצע לטווחים של 30, 50, 60, 70 ו-90 מטרים. החל מאוגוסט 2003 שינה ארגוןFITA את טווחי הירי בשטח פתוח עבור קשתים מתחת לגיל 16 וכיום הם יורים בטווחים של 60, 50, 40 ו-30 מטרים.

ירי באולם ("indoor ") מתבצע בסדרות (סטים) של 3 חיצים כ"א כאשר כל חץ נורה על פייס נפרד; דף מטרת הנייר של כל קשת מכיל 3 פייסים. מיקום הפייסים בדף הינו אנכי. סדר הירי בתוך המטרה אינו קבוע (על פי שיקול דעתו של הקשת). גובהו של מרכז הפייס האמצעי חייב להיות 130 +/- 5 ס"מ מעל הרצפה.

בירי לטווחים ארוכים נהוג להשתמש במטרות נייר בשני קטרים. לטווחים של 90, 70, 60 (ו-50 מטרים עבור קשתים צעירים) משתמשים בפייס בקוטר 122 ס"מ, כאשר לטווח של 50 (40 לצעירים) ו-30 מטרים משתמשים בפייס בקוטר 80 ס"מ. בירי בטווחים אלה אין הבדל בגודל ה-"10" בין קשת גלגלות וקשת אולימפית.

מגרש הירי ומימדיו

על המגרש להיות מלבני. שונות מותרת בגודל המגרש לטווח של 18 מטרים היא +/- 10 ס"מ. מגרש הירי מצויד בקו היורים וקווי המטרות אחידים ומחייבים את כל המשתתפים. בעת תחרות אסור לבצע ירי אימון במגרש בו נערכת התחרות.

במרחק 3 מטרים אחרי קו היורים מסמנים קו נוסף המגדיר "שטח סטרילי"; הקו הנמצא במרחק 2 מטרים אחריו מגדיר את השטח להצבת קשתות המשתתפים; הקו הנמצא במרחק 5 מטרים מאחורי קו זה מגדיר את שטח ההמתנה. מאחורי קו ההמתנה מותר לנהל כל שיחה גם אם זו מפריעה למי מן המשתתפים להתרכז. במרחק 3 מטרים לפני קו היורים יסומן קו המגדיר את תחום "החץ הנפלט" (ראה בהמשך).

הרמזורים המסמנים את היתר תחילת הירי וסיומו דולקים בצבעים אדום, צהוב וירוק, בסדר זה מלמעלה למטה. על הרמזורים להידלק בתיאום; רק צבע אחד יכול לדלוק בכל רגע נתון.

ירי תחרותי וסדר ביצועו

(לשם דוגמה, נדון בסדר ביצוע ירי באולם סגור, בטווח 18 מטרים):

מנהל הירי נותן התראה למשתתפים אודות תחילת התחרות ומכריז על כוננות 5 דקות ולאחר מכן, דקה אחת לתחילת הירי (מותר להכריז גם על כוננות של 2 דקות). לאחר הסימן לתחילת הירי, כל משתתף תופס מקום על קו היורים. כל מתחרה יורה סדרות של 3 חיצים. פרק הזמן המירבי לירי סדרה בת 3 חיצים הוא 2 דקות. מספר החיצים הנרשמים למערכה אחת בטווח 18 מטרים הוא 30 ומספר סדרות הרישום הוא 10. בעת ביצוע ירי ב-18 מטרים, גישה למטרה ורישום התוצאות מתבצעים אחרי כל סדרה וסדרה. ניהול הירי מתבצע באמצעות סימנים חזותיים (רמזור, דגל) ו/או קוליים (משרוקית, צופר), בדרך הבאה:

רמזור אדום (או דגל מורם למעלה) – מנהל הירי נותן שני סימנים קוליים – סימן למתחרים לתפוס את מקומותיהם על קו היורים.

רמזור ירוק (או דגל מורד למטה) – 20 שניות לאחר ההזמנה לקו היורים – מנהל הירי נותן סימן קולי בודד המתיר את תחילת הירי.

רמזור צהוב – נדלק כאשר נותרו 30 שניות עד לסיום זמן הסדרה.

רמזור אדום (או דגל מורם למעלה) פירושו שזמן הסדרה תם; כעת ניתנים 3 סימנים קוליים המהווים פקודה לחדול מן הירי גם כאשר מתחרה כלשהו לא הספיק לירות את כל 3 חיציו. הסימן המכריע בקביעה האם הספיק המתחרה לירות בתוך מסגרת הזמן הקצובה לו או לאו, הוא הסימן החזותי.

כללים נוספים

המתחרה רשאי למתוח את הקשת, בין עם חץ או בלעדיו, אך ורק בעודו עומד על קו היורים. אם המתחרה מותח קשת עם חץ, עליו לכוון בכיוון המטרה בלבד ולמתוח רק לאחר שווידא כי איש לא נמצא בשטח המגרש, בין לפני המטרות ובין מאחוריהן.

אסור למתחרה למתוח קשת עם חץ בכיוון המטרה בזווית גבוהה אשר, על פי דעתו של שופט, מהווה סיכון לפגיעת החץ מעבר לתחום הביטחון שמאחורי קו המטרות, השופט יזהיר על כך את הקשת. אם הקשת יחזור על המתיחה הגבוהה למרות האזהרה, רשאי השופט לפסלו.

קבוצת המתחרים הבאה תופסת את קו היורים וממתינה לאור הירוק לאישור תחילת הירי. התהליך חוזר על עצמו עד לביצוע הסדרה. לאחר מכן נדלק האור האדום ומושמעים 3 סימנים קוליים המזמינים את המתחרים לגשת למטרות לצורך רישום התוצאות.

אם קו היורים מתפנה לגמרי לפני תום פרק הזמן המוקצב לביצוע הסדרה, ניתן לתת סימן להחלפת המתחרים ללא דיחוי. לרשות המתחרים עומדות 20 שניות כדי לפנות או לתפוס את קו היורים בתחילת כל סדרה. תחילת הספירה של 20 השניות הללו מסומנת ב-2 סימנים קוליים. אסור למתחרה לעלות לקו היורים ללא סימן מתאים. אם הירי מופסק מסיבה כלשהי במהלך הסדרה, יוספו 50 שניות לשם השלמת הירי, בהתאם לירי הנותר. חידוש הירי מסומן בסימן קולי בודד.

היה והמתחרה שחרר חץ לפני או אחרי הסימן (תחילה או סיום הסדרה), הפגיעה הגבוהה שלו באותה סדרה אינה נרשמת לזכותו (נפסלת). אולם, במקרה של צורך מידי לתקן את ציודו (תקלה טכנית), המתחרה מרים את הקשת ומודיע בזאת למנהל הירי על התקלה. בהתאם לטיב התקלה, מנהל הירי רשאי לאפשר למתחרה עצמו לטפל בה או לאשר סיוע מצד חברי הקבוצה הרשמיים.

השלמת הירי שהמתחרה לא ביצע עקב הטיפול בתקלה, מתבצעת על פי שיקול דעתו של מנהל הירי. במקרה זה ניתנת התראה בהתאם.

מתחרה העומד על קו היורים, אינו רשאי לקבל מידע או סיוע מהצד.

על קו היורים נמצאים אך ורק המתחרים היורים בסדרה זו; היתר נמצאים בתחום ההמתנה.

אסור למתחרה להרים קשת עם חץ טרם התקבל הסימן לתחילת הירי.

המתחרה שאיחר לתחילת הירי, יפסיד את מספר החיצים שנורו כבר על ידי המתחרים האחרים לפני הגעתו; היוצא מכלל זה הוא כאשר מנהל הירי נוכח לדעת כי המתחרה איחר מסיבות שאינן תלויות בו. במקרה זה יתיר מנהל הירי למאחר להשלים את החיצים שהוחמצו (אך לא יותר מ-12 במספר), אחרי שכל יתר המתחרים יסיימו את הירי.

חיצים שנורו על ידי קשת אל מטרה שאינה שלו, או בתור שאינו תורו, נחשבים כהחטאות ("miss "). אם כתוצאה מפליטת חץ, ירייה לא מוצלחת או תקלה במכשיר השחרור המכאני (“release”בקשת קומפאונד) נופל החץ הנפלט בתוך התחום של 3 מטרים המסומן לפני קו היורים, חץ זה נחשב כלא נורה והמתחרה רשאי לחזור על הירייה.

רישום הפגיעות

בעת ביצוע ירי בטווח 18 מטרים ובסבב הגמרים, רישום הפגיעות מתבצע לאחר כל סדרה בת 3 חיצים. איש מלבד המתחרים באותו סבב והשופטים אינו רשאי לגשת למטרות; עבירה זו עלולה לגרור פסילה של המתחרה.

לאחר רישום כל הפגיעות ולאחר שכל החיצים נשלפו מתוך המטרה, יש לסמן את כל הפגיעות במטרת הנייר בסימון אחיד וברור.

תוצאות הפגיעות נרשמות בכרטיס הרישום בסדר ערכים יורד, על פי דבריו של הקשת שירה את החיצים. הקשתים הנוספים היורים באותה מטרה, עוקבים אחר דיוק קביעת הפגיעות על ידו.

עד תום רישום כל הפגיעות במטרה אסור לגעת בחיצים ובמטרה.

אם יותר מ-3 חיצים השייכים לאותו קשת יימצאו במטרה או בשטח מגרש הירי, רק 3 התוצאות הנמוכות ביותר של אותו קשת יירשמו בכרטיס בסדרה זו. אם הדבר יחזור על עצמו, המתחרה עלול להיפסל.

במקרה שגוף החץ ("shaft ") נוגע בו-זמנית ב-2 צבעים או בקו המפריד בין טבעות המטרה, ערך הפגיעה ייקבע כגבוה מבין הטבעות הנגועות. במקרה שחלק מנייר המטרה תלוש ולא ניתן לראות את הקו המפריד או את המפגש בין 2 הטבעות הצבעוניות, יש לקרוא לשופט שיקבע את ערך הפגיעה.

במקרה של היעדר סימון נאות של הפגיעות במטרת הנייר, החיצים שניתזו מן המטרה או חדרו אותה, ייחשבו כהחטאות.

חץ שפגע במטרה וניתז ממנו, נרשם על פי סימן פגיעתו במטרה, בתנאי שמלבד סימן פגיעה זה, אין במטרה סימני פגיעה נוספים שלא סומנו.

במקרה של פגיעת חץ בזנבו של חץ אחר והישארותו בו, ערך הפגיעה נרשם על פי ערך פגיעתו של החץ שנפגע.

במקרה שחץ ניתז מחץ אחר, ערך הפגיעה שלו נרשם בהתאם למיקום החץ במטרה.

במקרה שחץ פגע בחץ אחר, ניתז ממנו והוסט אל תוך המטרה, ערך הפגיעה נקבע על פי מיקומו של החץ שנפגע, אם ניתן לקבוע את דבר הפגיעה. סעיף זה ו-2 סעיפים שלפניו, אינם תקפים לגבי ירי לטווח של 18 מטרים שבו ירייה שנייה על אותה מטרה (מתוך ה-3 בסדרה) תיחשב להחטאה, וכאשר לא ניתן לקבוע את סדר הירי שבוצע על המטרה, הפגיעה בעלת הערך הגבוה ביותר תיחשב להחטאה.

אם החץ חודר את המטרה ולא נשאר בה, ערך הפגיעה ייקבע על פי סימן הפגיעה במטרת הנייר, בתנאי שכל הפגיעות הקודמות סומנו.

על מנהל הירי לוודא כי לא נשאר אף חץ במטרה לאחר רישום התוצאות. אם למרות זאת יתברר כי נותרו חיצים במטרה, אין להפסיק את הירי. המתחרה שנפגע רשאי לירות את הסדרה הזו בחיצים אחרים, או לחלופין, יורשה לו להשלים את החיצים שלא נורו בסדרה זו, בתום הירי בטווח זה.

מתחרה רשאי לבקש מקפטן הקבוצה (המאמן) או מקשת אחר היורה במטרה זו, לרשום את פגיעותיו ולהביא לו את חיציו.

כל התיקונים בכרטיס הרישום של מתחרה שלא אושרו על ידי שופט, נחשבים להחטאות. תיקונים בכרטיס הרישום של מתחרה ייעשו על ידי שופט בנוכחות המתחרה, לפני שליפת החיצים מהמטרה.

השופטים, הספורטאים והמאמנים חייבים להקפיד על אמצעי הבטיחות שנקבעו בכללים אלו. כל שופט, ספורטאי או מאמן, העובר על כללים אלו, יודח מהשתתפות בתחרות וייפסל.

סוגי תחרויות

קיים מספר סוגים עיקריים של תחרויות ירי בחץ וקשת: ירי באולם סגור בטווחים קצרים (18 מטרים), ירי בשטח פתוח בטווחים של 30, 40/50, 60/70 ו-70/90 מטרים (FITA), תחרויות ירי שדה ("field archery ") על מטרות נייר, ירי שדה על דמויות תלת-ממדיות של בעלי חיים (D 3), ירי למרחק, ירי לגובה ועוד.

חץ וקשת במקרא

מלמך, הקשת הראשון במקרא, דרך "ללמד בני יהודה קשת" ועד הקשתים השמאליים והימניים בצבא דוד: המקורות על חץ וקשת במקרא ובמדרש.

לקריאת המקורות

למך הקשת הראשון במקרא: במדרש תנחומא

וכיצד נהרג קין? נעשה מלאך המות ק"ל שנה והוא נע ונד בקללה.

למך בן בנו היה שביעי לדורות וסומא, היה יוצא לצוד והיה בנו אוחזו בידו.

כשהיה רואה אותו תינוק היה אומר לו.

אמר לו כמין חיה אני רואה.

מתח את הקשת כנגדו והרג את קין.

ראה אותו תינוק מרחוק הרוג וקרן במצחו.

אמר לו ללמך, אבי, הרי דמות אדם הרוג וקרן במצחו.

אמר לו, ווי לי, זקני הוא.

טפח שתי ידיו בחרטה ונגע בראש התינוק והרגו בשוגג,

שנאמר "כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי"...

מקור המצווה ללמוד חץ וקשת - שמואל ב פרק א

יח וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר. הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל: אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים.

מקור אפשרי למנהג - קליעה בחץ וקשת בל"ג בעומר סגולה לבנים- דברי הימים א ח40: "וַיִּהְיוּ בְנֵי אוּלָם אֲנָשִׁים גִּבֹּרֵי חַיִל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים כָּל אֵלֶּה מִבְּנֵי בִנְיָמִן"

מקור נוסף: תהילים פרק קכז

הִנֵּה נַחֲלַת יְהוָה בָּנִים: שָׂכָר, פְּרִי הַבָּטֶן.

כְּחִצִּים בְּיַד-גִּבּוֹר-- כֵּן, בְּנֵי הַנְּעוּרִים.

אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר-- אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת-אַשְׁפָּתוֹ, מֵהֶם:

הקשר בין עמק יזרעאל לחץ וקשת - הושע פרק א

ה וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; וְשָׁבַרְתִּי אֶת-קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. ו וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בַּת, וַיֹּאמֶר לוֹ, קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה: כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד, אֲרַחֵם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל--כִּי-נָשֹׂא אֶשָּׂא, לָהֶם. וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם, וְהוֹשַׁעְתִּים בַּה' אֱלֹהֵיהֶם; וְלֹא אוֹשִׁיעֵם, בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה, בְּסוּסִים, וּבְפָרָשִׁים.

מקור המושג דריכת קשת

פרוש מצודת ציון: "דורכי" - הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחה היטב לירות למרחוק

כשהלוחמים היו מגיעים לשדה הקרב, הם היו דורכים ברגלם על החלק התחתון של הקשת, לוחצים בידם האחת על החלק העליון של הקשת כדי לכופף אותו, ומחברים בידם השניה את המיתר לנקודה העליונה של הקשת, וכך הכינו את הקשת לירי.

ומאז ועד היום, משתמשים בפועל "דרך" כדי לציין הכנת כלי נשק לירי.

מקורות לדריכת קשת

תהילים פרק ז: אִם-לֹא יָשׁוּב, חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ; קַשְׁתּוֹ דָרַךְ, וַיְכוֹנְנֶהָ. וְלוֹ, הֵכִין כְּלֵי מָוֶת; חִצָּיו, לְדֹלְקִים יִפְעָל.

תהילים פרק לז: חֶרֶב, פָּתְחוּ רְשָׁעִים-- וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם: לְהַפִּיל, עָנִי וְאֶבְיוֹן; לִטְבוֹחַ, יִשְׁרֵי-דָרֶךְ. חַרְבָּם, תָּבוֹא בְלִבָּם; וְקַשְּׁתוֹתָם, תִּשָּׁבַרְנָה.

ירמיהו מו 9: "עֲלוּ הַסּוּסִים וְהִתְהֹלְלוּ הָרֶכֶב וְיֵצְאוּ הַגִּבּוֹרִים כּוּשׁ וּפוּט תֹּפְשֵׂי מָגֵן וְלוּדִים תֹּפְשֵׂי דֹּרְכֵי קָשֶׁת"

ירמיהו נ 14: "עִרְכוּ עַל בָּבֶל סָבִיב כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת יְדוּ אֵלֶיהָ אַל תַּחְמְלוּ אֶל חֵץ כִּי ליְדוּד חָטָאָה"

ירמיהו נ 29: "הַשְׁמִיעוּ אֶל בָּבֶל רַבִּים כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב אַל יְהִי פליטה שַׁלְּמוּ [לָהּ] כְּפָעֳלָהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ לָהּ כִּי אֶל ידוד זָדָה אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל"

ירמיהו נא 3: "אֶל הַדֹּרֵךְ קַשְׁתּוֹ וְאַל יִתְעַל בְּסִרְיֹנוֹ וְאֶל תַּחְמְלוּ אֶל בַּחֻרֶיהָ הַחֲרִימוּ כָּל צְבָאָהּ"

ירמיהו נ יד: עִרְכוּ עַל בָּבֶל סָבִיב כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת יְדוּ אֵלֶיהָ אַל תַּחְמְלוּ אֶל חֵץ כִּי לַיהוָה חָטָאָה.

דברי הימים א ה 18: "בְּנֵי רְאוּבֵן וְגָדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה מִן בְּנֵי חַיִל אֲנָשִׁים נֹשְׂאֵי מָגֵן וְחֶרֶב וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת וּלְמוּדֵי מִלְחָמָה אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים יֹצְאֵי צָבָא"

דברי הימים ב יד 7: "וַיְהִי לְאָסָא חַיִל נֹשֵׂא צִנָּה וָרֹמַח מִיהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אָלֶף וּמִבִּנְיָמִן נֹשְׂאֵי מָגֵן וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף כָּל אֵלֶּה גִּבּוֹרֵי חָיִל"

ישעיהו כא 15: "כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה"

איכה ב 4: "דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב, נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר, וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי עָיִן, בְּאֹהֶל בַּת צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ"

איכה ג 12: "דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ, וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ"

זכריה ט 13: "כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם וְעוֹרַרְתִּי בָּנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָנַיִךְ יָוָן וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר"

חיצים שנונים - ישעיהו ה 28: "אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים וְכָל קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת, פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה"

בתמונה: ראש חץ שנון (חד) ומשונן (בעל שיניים).

שיעור חץ וקשת של אלישע הנביא ליואש מלך ישראל - מלכים ב פרק יג

טו וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע, קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים; וַיִּקַּח אֵלָיו, קֶשֶׁת וְחִצִּים. טז וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, הַרְכֵּב יָדְךָ עַל-הַקֶּשֶׁת, וַיַּרְכֵּב, יָדוֹ; וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו, עַל-יְדֵי הַמֶּלֶךְ. יז וַיֹּאמֶר, פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה--וַיִּפְתָּח; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה, וַיּוֹר, וַיֹּאמֶר חֵץ-תְּשׁוּעָה לַה' וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם בַּאֲפֵק עַד-כַּלֵּה.

נשאלת השאלה: אם הנביא מניח את שתי ידיו על שתי ידיו של המלך האוחז בקשת כיצד יכול המלך לבצע את הוראת הנביא: "פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה"??

בחץ וקשת ישנו מושג הנקרא חלון ירי. בחלון זה, שהוא החלק החסר בידית האחיזה של הקשת, מונח החץ ודרכו מביט הקשת עם העין המכוונת (עין ימין לימניים ועין שמאל לשמאליים) מכאן יתכן שכוונת הנביא היא שהמלך יכוון את פתח חלון הירי קדמה.

מדוע כעס אלישע על יואש

מלכים ב יג יד-יט

"וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ;

וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֵּבְךְּ עַל פָּנָיו, וַיֹּאמַר

'אָבִי! אָבִי! רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו!'

וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע

'קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים!'

וַיִּקַּח אֵלָיו קֶשֶׁת וְחִצִּים.

וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל

'הַרְכֵּב יָדְךָ עַל הַקֶּשֶׁת!' וַיַּרְכֵּב יָדוֹ,

וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר:

'פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה!' וַיִּפְתָּח.

וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע: 'יְרֵה!' וַיּוֹר.

וַיֹּאמֶר: 'חֵץ תְּשׁוּעָה לַה' וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְהִכִּיתָ אֶת אֲרָם בַּאֲפֵק עַד כַּלֵּה'.

וַיֹּאמֶר: 'קַח הַחִצִּים!' וַיִּקָּח.

וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל 'הַךְ אַרְצָה!' וַיַּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיַּעֲמֹד.

וַיִּקְצֹף עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר

'לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים, אָז הִכִּיתָ אֶת אֲרָם עַד כַּלֵּה!

וְעַתָּה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תַּכֶּה אֶת אֲרָם'."

מדוע קצף אלישע על יואש? מה זה משנה אם הוא מכה 3 פעמים, או 5 או 6 פעמים?

התשובה לשאלה נמצאת בדבריו של נביא אחר, במקום אחר ובזמן אחר

(ירמיהו נ יד): "עִרְכוּ עַל בָּבֶל סָבִיב כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת; יְדוּ אֵלֶיהָ, אַל תַּחְמְלוּ אֶל חֵץ! כִּי לה' חָטָאָה".

ירמיהו קורא לפרסים ולכל העמים שאיתם להתאסף למלחמה על בבל, ולירות עליה חיצים בלי חשבון - לא לחסוך בחיצים; והסיבה היא "כי לה' חטאה" - המלחמה על בבל אינה מלחמה רגילה, שבה המטרה היא לנצח כמה שיותר מהר עם כמה שפחות הוצאות; המלחמה על בבל היא מלחמת נקמה בממלכה החוטאת, שהרסה והחריבה עמים שלמים. במלחמה כזאת אסור לעשות חשבונות - צריך לירות בזעם, בלי חשבון. מלבי"ם על ירמיהו נ יד: "ערכו", (עתה יבאר איכות הכיבוש) "ערכו על בבל סביב" אתם "כל דרכי קשת", מוסיף לאמר "ידו אליה", אל תשליכו את החצים ע"י הקשת רק השליכו אותם בידכם, כי גם ביד תקלעו למטרה, ומוסיף "אל תחמלו אל חץ" שתיראו פן תשליכו החץ בחנם, "כי לה' חטאה", ובודאי תשיגם החץ:

גם המלחמה בארם היתה מלחמה מאותו סוג; אחאב מלך ישראל, אחד מקודמיו של יואש, היכה את ארם באפק:

מלכים א כ כו: " "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה, וַיִּפְקֹד בֶּן הֲדַד אֶת אֲרָם וַיַּעַל אֲפֵקָה לַמִּלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל"... "וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל הָעִיר, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר"..."

אולם, הוּא השאיר בחיים אֶת בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם, ואֶחָד מִבְּנֵי הנביאים הוכיח אותו:

(מלכים א כ מב): "וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ".

ואכן, שלוש שנים לאחר מכן שוב היתה מלחמה בין ישראל לארם, ואותו בן הדד - שניצל ממוות בזכות רחמיו של אחאב - ציווה על חייליו לירות דווקא באחאב; אחאב ניסה להתחפש אבל זה לא עזר לו, הוא נפגע מחץ תועה ונהרג (מלכים א כב).

יואש מלך ישראל שייך לבית יהוא - בית המלוכה שעלה לשלטון כדי לתקן את חטאי בית אחאב, ובין השאר, את חטא הרחמים על הארמים, הרוצחים, אנשי חרמו של ה'.

אלישע, הנביא שהעלה את בית יהוא לשלטון, מזכיר ליואש את תפקידו זה, ואומר לו:

(מלכים ב יג יז): "חֵץ תְּשׁוּעָה לה', וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְהִכִּיתָ אֶת אֲרָם בַּאֲפֵק עַד כַּלֵּה"

כלומר 'אתה צריך להשלים את המשימה שבית אחאב התרשל בה - להכות את ארם באפק, באותו מקום שבו אחאב חמל על בן הדד, והפעם להכות אותם עד כלה, בלי רחמים'.

אלישע ציפה שיואש יירה בלי להפסיק ובלי לעשות חשבונות, מתוך זעם, כמו בנבואת ירמיהו "אל תחמלו על חץ, כי לה' חטאה"; אבל יואש ירה רק 3 פעמים "ויעמוד", כאדם החוסך בחיצים.

אלישע ראה שיואש מתכוון לנהל מלחמה מוגבלת ומדודה, מלחמה שיש לה מטרות חומריות מוגדרות ולא מטרה רוחנית של נקמה באויבי ה', ולכן קצף עליו; אולם גם מלחמה מוגבלת היא טובה יותר מאפס, ולכן ניבא לו אלישע שיצליח בתוכניתו זו - "שלוש פעמים תכה את ארם".

מותו של אחאב מלך ישראל מחץ תמים - מלכים א פרק כב' לד,: וְאִישׁ, מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ, וַיַּכֶּה אֶת-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן; וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ, הֲפֹךְ יָדְךָ וְהוֹצִיאֵנִי מִן-הַמַּחֲנֶה--כִּי הָחֳלֵיתִי. לה וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה, בַּיּוֹם הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה, נֹכַח אֲרָם; וַיָּמָת בָּעֶרֶב, וַיִּצֶק דַּם-הַמַּכָּה אֶל-חֵיק הָרָכֶב. לו וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה, כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר: אִישׁ אֶל-עִירוֹ, וְאִישׁ אֶל-אַרְצוֹ. לז וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ, וַיָּבוֹא שֹׁמְרוֹן; וַיִּקְבְּרוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, בְּשֹׁמְרוֹן. וַיִּשְׁטֹף אֶת-הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן, וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמוֹ, וְהַזֹּנוֹת, רָחָצוּ--כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר דִּבֵּר.

קשת נחושה - שמואל ב פרק כב, לד / תהילים פרק יח

מְלַמֵּד יָדַי, לַמִּלְחָמָה; וְנִחַת קֶשֶׁת-נְחוּשָׁה, זְרֹעֹתָי.

בקשתות מסורתיות, בהן *משקל המשיכה חזק (50-70 LB) ההמלצה היא לבצע עם משיכת המיתר שחרור מהיר של החץ אל עבר המטרה וזאת על מנת לא לצבור מתח ורעידות מיותרת ביד האוחזת את הקשת. שחרור מהיר (חיש) ונחוש של החץ אל עבר המטרה עשוי להיות אחד ההסברים למושג "קשת נחושה".

*(עוצמת המשקל בו נמדדת משיכת מיתר הקשת מצוינת לרוב על פני כנפי הקשת ביחידות של ליברות. 1 ליברה LB # = 0.45359237 ק"ג )

איוב פרק כ

יִבְרַח, מִנֵּשֶׁק בַּרְזֶל; תַּחְלְפֵהוּ, קֶשֶׁת נְחוּשָׁה. כה שָׁלַף, וַיֵּצֵא מִגֵּוָה: וּבָרָק, מִמְּרֹרָתוֹ יַהֲלֹךְ; עָלָיו אֵמִים.

חץ הלשון

אין חץ אלא לשון שנאמר: 'חץ שחוט לשונם מרמה דיבר' (ירמיהו ט, ז)

'חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים' (תהילים קכ, ד). ומה ראה למשלן בחץ מכל כלי זין? אלא כל כלי זין מכין במקומן וזה מכה מרחוק. כך הוא לשון הרע דאמור ברומי וקטל בסוריא, ולא ככל מלים אלא כגחלי רתמים, שכל גחלים כבים מבפנים, אבל גחלי רתמים אף על פי שהוא כבה מבחוץ עדיין הוא בוער מבפנים, כך כל מי שהוא מקבל לשון הרע אף על פי שאתה הולך ומפייסו והוא מתפייס עדיין הוא בוער מבפנים. מעשה ברותם אחד שהציתו בו את האור והיה דולק שמונה עשר חודש - חורף וקיץ וחורף. (בראשית רבה צח, יט)

ירמיהו ט2: "וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה גָּבְרוּ בָאָרֶץ כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ נְאֻם ה'"

תהלים סד4: "אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם, דָּרְכוּ חִצָּם דָּבָר מָר"

מַה יִּתֵּן לָךְ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לְשׁוֹן רְמִיָּה חִצֵי גִבּוֹר שְׁנוּנִים. עַל כֵּן נִמְשַׁל לָשׁוֹן הָרָע לְחֵץ, כִּי הַמּוֹשֵׁךְ בַּקֶּשֶׁת פְּעָמִים רַבּוֹת יִשְׁלַח חִצָיו בָּאָדָם וְלֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. וְעוֹד עַל עִנְיָן אַחֵר נִמְשָׁל לְחֵץ כִּי שׁוֹלֵף הַחֶרֶב אִם נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל הָאָדָם בְּהִתְחַנְּנוֹ אֵלָיו יָשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ לֹא כֵן זוֹרֵק הַחֵץ כִּי אֵין בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבוֹ כֵּן בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע אַחַר אֲשֶׁר יָצָא הַדָּבָר מִפִּיו לֹא יוּכַל לְתַקֵּן.

שבט בנימין - קלעי הקשת

שבט בנימין היה מפורסם בקשתיו וקלעיו. כבר במעשה פילגש בגבעה מובאות תכונות הלחימה של בני בנימין:

וַיִּתְפָּקְדוּ בְנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא, מֵהֶעָרִים, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף אִישׁ, שֹׁלֵף חָרֶב, לְבַד מִיֹּשְׁבֵי הַגִּבְעָה, הִתְפָּקְדוּ, שְׁבַע מֵאוֹת, אִישׁ בָּחוּר. מִכֹּל הָעָם הַזֶּה, שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר, אִטֵּר, יַד-יְמִינוֹ. כָּל-זֶה, קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל-הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא.

– שופטים, כ', ט"ו-ט"ז

גם בנו של שאול, יהונתן, ניחן בתכונה זו. דוד מציין בהספדו על יהונתן: "קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר" (שמואל ב', א', כ"ב). על השימוש בכישוריו בירי הקשת אנו לומדים מהפרשה שקוראים בשבת אשר למחרתו ראש חודש, הפטרה המכונה "מחר חודש": "וַיֹּאמֶר-לוֹ יְהוֹנָתָן, מָחָר חֹדֶשׁ; וְנִפְקַדְתָּ, כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ. וְשִׁלַּשְׁתָּ, תֵּרֵד מְאֹד, וּבָאתָ אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה; וְיָשַׁבְתָּ, אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל. וַאֲנִי, שְׁלֹשֶׁת הַחִצִּים צִדָּה אוֹרֶה, לְשַׁלַּח-לִי, לְמַטָּרָה." (שמואל א', כ', י"ח-כ'). האימונים של יהונתן בקשת לא יוכלו לעורר חשד בלב נאמני שאול וכך יכלו דוד ויהונתן להעביר מסרים האחד לשני.

מקור נוסף המיחס למשפחת שאול התמחות בירי מקשת: "וְאֵלֶּה, הַבָּאִים אֶל-דָּוִיד לְצִיקְלַג, עוֹד עָצוּר, מִפְּנֵי שָׁאוּל בֶּן-קִישׁ. וְהֵמָּה, בַּגִּבּוֹרִים, עֹזְרֵי, הַמִּלְחָמָה. נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת, מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים, וּבַחִצִּים, בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל, מִבִּנְיָמִן" (דברי הימים א', י"ב, א'-ב').

כאשר שאול ובנו נהרגים בהר הגלבוע לדוד אין מסקנה אחרת אלה

וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. יח וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר.

– שמואל ב', א', י"ז-י"ח

הרד"ק מפרש שם "מכאן והילך צריך ללמד לבני יהודה קשת, כיוון שמתו בו שאול ויהונתן.

ובימי ממלכת יהודה מוצגות התכונות האופייניות לחיילים משבט בנימין: "וַיְהִי לְאָסָא, חַיִל נֹשֵׂא צִנָּה וָרֹמַח, מִיהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף. וּמִבִּנְיָמִן נֹשְׂאֵי מָגֵן וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף. כָּל-אֵלֶּה, גִּבּוֹרֵי חָיִל" (דברי הימים ב', י"ד, ז'). וּמִן-בִּנְיָמִן--גִּבּוֹר חַיִל, אֶלְיָדָע; וְעִמּוֹ נֹשְׁקֵי-קֶשֶׁת וּמָגֵן, מָאתַיִם אָלֶף. (דברי הימים ב פרק יז)

ובסוף ימי בית ראשון מובא בדברי הימים א': "וַיִּהְיוּ בְנֵי-אוּלָם אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי-חַיִל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת, וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים--מֵאָה, וַחֲמִשִּׁים; כָּל-אֵלֶּה, מִבְּנֵי בִנְיָמִן" (ח', מ').

קרבות

בתקופות בהן שמשה הקשת ככלי מלחמה היה הצבא משגר אל עבר האויב מסך של חיצים שהיו אמורים לבלום אותם מרחוק. ירי החיצים נעשה בזווית כלפי מעלה תוך חישוב תנועתו הקשתית של החץ (בליסטיקה). להבי החץ המבריקים שהועפו אל על ונפוצו אל עבר האויב דמו במעופם לרשפי אשומכאן כנראה מתואריהפסוקים הבאים ודומים:

תהילים פרק עו

וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ; וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן.

ד שָׁמָּה, שִׁבַּר רִשְׁפֵי-קָשֶׁת; מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה.

תהילים פרק יח

טו וַיִּשְׁלַח חִצָּיו, וַיְפִיצֵם; וּבְרָקִים רָב, וַיְהֻמֵּם.

ירמיהו פרק ד

כט מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת, בֹּרַחַת כָּל-הָעִיר--בָּאוּ בֶּעָבִים, וּבַכֵּפִים עָלוּ

שליחת הודעות באמצעות חץ וקשת

אבות דרבי נתן פרק ד מ

וכשבא אספסיינוס להחריב את ירושלים -

אמר להם: שוטים, מפני מה אתם מבקשים להחריב את העיר הזאת, ואתם מבקשים לשרוף את בית המקדש, וכי מה אני מבקש מכם אלא שתשגרו לי קשת אחת או חץ אחת ואלך לי מכם.

אמרו לו: כשם שיצאנו על שנים ראשונים שהם לפניך והרגנום, כך נצא לפניך ונהרגך.

כיון ששמע רבן יוחנן בן זכאי, שלח וקרא לאנשי ירושלים.

ואמר להם: בני, מפני מה אתם מחריבין את העיר הזאת, ואתם מבקשים לשרוף את בהמ"ק? וכי מהו מבקש מכם? הא אינו ומבקש מכם אלא קשת אחת או חץ אחת, וילך לו מכם.

אמרו לו: כשם שיצאנו על שנים שלפניו והרגנום, כך נצא עליו ונהרגהו.

היו לאספסיינוס אנשים שרויין כנגד חומותיה של ירושלים, וכל דבר ודבר שהיו שומעין היו כותבין על החצי וזורקין חוץ לחומה. לומר שרבן יוחנן בן זכאי מאוהבי קיסר הוא.

בציור: שליחת "אסאמס" בימי המקרא באמצעות חץ.

רובה קשת – בראשית פרק כא

יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. טו וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם. טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ. יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם. יח קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ: כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ. יט וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ, אֶת-הַנָּעַר. כ וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת-הַנַּעַר, וַיִּגְדָּל; וַיֵּשֶׁב, בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי, רֹבֶה קַשָּׁת.

בתמונה: רובה קשת מודרני.

מות יאשיהו

דברי הימים ב פרק לה'יט'

בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְמַלְכוּת יֹאשִׁיָּהוּ--נַעֲשָׂה, הַפֶּסַח הַזֶּה. אַחֲרֵי כָל-זֹאת, אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת-הַבַּיִת, עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ, עַל-פְּרָת; וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ, יֹאשִׁיָּהוּ. וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה-לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֹא-עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל-בֵּית מִלְחַמְתִּי, וֵאלֹהִים, אָמַר לְבַהֲלֵנִי: חֲדַל-לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר-עִמִּי, וְאַל-יַשְׁחִיתֶךָ. וְלֹא-הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ, כִּי לְהִלָּחֵם-בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ, וְלֹא שָׁמַע אֶל-דִּבְרֵי נְכוֹ, מִפִּי אֱלֹהִים; וַיָּבֹא, לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ. וַיֹּרוּ, הַיֹּרִים, לַמֶּלֶךְ, יֹאשִׁיָּהוּ; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי, כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד. וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן-הַמֶּרְכָּבָה, וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבֹתָיו; וְכָל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִַם, מִתְאַבְּלִים, עַל-יֹאשִׁיָּהוּ.

פרעה נְכֹה השני יוצא עם צבא מצרי בפיקודו, לסייע לאשורים במצור על חרן שהייתה בשליטת הבבלים. המצור נכשל ונכה עם בעלי בריתו חוזרים לסוריה. צבא בבל חצה את נהר פרת מערבה ותקף את המצרים ליד כרכמיש. בקרב כרכמיש הבבלים ניצחו ואחר כך השתלטו על כל עבר הנהר עד גבול מצרים.

בעוד נכה צועד בדרך הים צפונה לחרן, מנסה יאשיהו לעצור את הצבא המצרי במגידו. ישנן סברות שונות למניעיו; ייתכן שחשש מהתחזקות מחדש של אשור, או של מצרים, או שהיה בן-ברית של הבבלים. ייתכן גם שקיווה שניצחון בקרב ירחיב את שליטתו לאזורים בצפון הארץ שייתכן ועדיין נשלטו ישירות על ידי אשור.

הגמרא במסכת תענית (דף כב:) מספרת שכאשר יאשיהו ניסה לעצור את צבא פרעה מלעבור בארץ ירו על יאשיהו חיצים וניקבוהו ככברה "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד" אולם כשגסס יאשיהו הצדיק עליו את הדין ואמר צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי אז הובל לקבורה בירושלים. במקומו הומלך בנו, יהואחז.

דוד יהונתן ושלושת החיצים

שמואל א פרק כ' יח'

וַיֹּאמֶר-לוֹ יְהוֹנָתָן, מָחָר חֹדֶשׁ; וְנִפְקַדְתָּ, כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ. וְשִׁלַּשְׁתָּ, תֵּרֵד מְאֹד, וּבָאתָ אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה; וְיָשַׁבְתָּ, אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל. וַאֲנִי, שְׁלֹשֶׁת הַחִצִּים צִדָּה אוֹרֶה, לְשַׁלַּח-לִי, לְמַטָּרָה. וְהִנֵּה אֶשְׁלַח אֶת-הַנַּעַר, לֵךְ מְצָא אֶת-הַחִצִּים: אִם-אָמֹר אֹמַר לַנַּעַר הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהֵנָּה, קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי-שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר--חַי-יְהוָה. וְאִם-כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם, הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה--לֵךְ, כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה..... וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיֵּצֵא יְהוֹנָתָן הַשָּׂדֶה לְמוֹעֵד דָּוִד; וְנַעַר קָטֹן, עִמּוֹ. וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ--רֻץ מְצָא נָא אֶת-הַחִצִּים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה; הַנַּעַר רָץ, וְהוּא-יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ. וַיָּבֹא הַנַּעַר עַד-מְקוֹם הַחֵצִי, אֲשֶׁר יָרָה יְהוֹנָתָן; וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן אַחֲרֵי הַנַּעַר, וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא הַחֵצִי, מִמְּךָ וָהָלְאָה. וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן אַחֲרֵי הַנַּעַר, מְהֵרָה חוּשָׁה אַל-תַּעֲמֹד; וַיְלַקֵּט נַעַר יְהוֹנָתָן, אֶת-החצי (הַחִצִּים), וַיָּבֹא, אֶל-אֲדֹנָיו. וְהַנַּעַר, לֹא-יָדַע מְאוּמָה; אַךְ יְהוֹנָתָן וְדָוִד, יָדְעוּ אֶת-הַדָּבָר. {ס} וַיִּתֵּן יְהוֹנָתָן אֶת-כֵּלָיו, אֶל-הַנַּעַר אֲשֶׁר-לוֹ; וַיֹּאמֶר לוֹ, לֵךְ הָבֵיא הָעִיר. הַנַּעַר, בָּא, וְדָוִד קָם מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב, וַיִּפֹּל לְאַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים; וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, וַיִּבְכּוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, עַד-דָּוִד, הִגְדִּיל. וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן לְדָוִד, לֵךְ לְשָׁלוֹם: אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנַחְנוּ, בְּשֵׁם יְהוָה לֵאמֹר, יְהוָה יִהְיֶה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעִי וּבֵין זַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם.

יהונתן משתמש בחיצים על מנת לאותת לדוד אם לברוח מפני שאול: וְאִם-כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם, הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה--לֵךְ, כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה או אם לקחת את החיצים ובוא ללא חשש: אִם-אָמֹר אֹמַר לַנַּעַר הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהֵנָּה, קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי-שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר--חַי-יְהוָה.

פירוש "מצודת דוד" מסביר מדוע יורה יהונתן את "שלשת החצים" - האחד לירות ראשון והשני אחריו אם להרחיקו אם להקריבו כפי הסימן האמור בענין ואולי לא יכוין בהשני לקח עוד אחד ובו יכוין לפי הסימן הנרצה..

על יכולת הקליעה של יהונתן נאמר: מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים--קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן, לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר (שמואל ב א', כב')

כרתי ופלתי

גדודי חיילים בשירות דוד המלך. נזכרים כמעט תמיד בצמוד לבניהו בן יהוידע.

בימי מלכותו של דוד המלך, ובימיו בלבד, שומעים אנו על יחידה צבאית מיוחדת בשירותו של דוד. יחידה זו הייתה יחידה נפרדת מהצבא הרשמי, ופעלה כיחידה בעלת עצמאות יחסית, יחידה עילית אולי, בראשותו של בניהו בן יהוידע. פעם אחת בלבד נזכרים הכרתי והפלתי עם יואב בן צרויה, שר צבא דוד, בזמן המרדף אחרי שבע בן בכרי:

"ויצאו אחריו אנשי יואב והכרתי והפלתי וכל הגיבורים, ויצאו מירושלים לרדוף אחרי שבע בן בכרי" (שמ"ב כ', ז).

בכל שאר הפעמים נזכרים הם בנפרד, על פי רוב בצמוד לאזכורו של בניהו בן יהוידע:

"יואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר. וצדוק בן אחיטוב ואחימלך בן אביתר כהנים, ושריה סופר. ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי"... (שמ"ב ח', טו-יח).

ובדומה בשמ"ב כ', כג-כו, שם נמנו שוב אנשי מפתח במלכות דוד

"ויואב אל כל הצבא ישראל, ובניה בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ואדרם על המס ויהושפט בן אחילוד המזכיר"...

יונתן תרגם: כרתי ופלתי - קשתים וקלעים. דהיינו, לפי פירושו מתאר שם זה את עיסוקם, ואינו מהווה מפתח להכרת זהותם.

רד"ק לשמ"ב טו, יח מפרש גם הוא "קשתים וקלעים", אך מציע פירוש נוסף: "ויש מפרשים: שתי משפחות שהיו מישראל שהיו סרים אל משמעת המלך ורואים פניו תמיד, ובניהו היה בראשם".

אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי

שמות יט ד

כנשר הנושא גוזליו על כנפיו שכל שאר העופות נותנים את בניהם בין רגליהם לפי שמתיראין מעוף אחר שפורח על גביהם אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מן האדם שמא יזרוק בו חץ לפי שאין עוף אחר פורח על גביו לכך נותנו על כנפיו אומר מוטב יכנס החץ בי ולא בבני אף אני עשיתי כן ויסע מלאך האלהים וגו' ויבא בין מחנה מצרים וגו' והיו מצרים זורקים חצים ואבני בליסטראות והענן מקבלם

(רש"י)

משל החץ: (זהו המשל המפורסם ביותר של המגיד מדוּבנא )

שאלו את המגיד: "איך אתה מוצא כאלו משלים יפים וקולעים?"

ענה המגיד: אמשול לכם משל. איש הלך ביער וראה על כל עץ מצוירת מטרה ובמרכזה נעוץ חץ. בסוף היער פגש האיש ילד עם קשת.

שאל האיש: "האם אתה הצלף?"

ענה הילד: "כן".

שאל האיש: "האם ירית את החצים או תקעת אותם בידיך?"

אמר לו "יריתי".

שאל האיש: "אם כן כיצד פגעת במרכז המטרה ולא החטאת אף לא פעם אחת?"

ענה הילד: "קודם יריתי את החץ, אחר כך ציירתי את המטרה".

קשת נחושה

ונחתה קשת נחושה זרועותי. ונחתה לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו בי (תהילים לח, ג) ופעל שלו נחת וכשמתפעל בא דגש ומחסר את הנו''ן ונחתה מגזרת ננחתה כמו נחר גרוני (תהילים סט, ד) מגזרת ננחר, כמו נחר מפוח (ירמיה ו) נדף מגזרה ננדף עיני נגרה (איכה ג, מט) כמו ננגרה, נתנה כמו ננתנה נגף מגזרת ננגף ואין לפותרו מגזרת חתה שהיה לו לומר נחתתה כמו מן עשה נעשתה מן ענה נענתה ד''א ונחתה קשת נחושה זרועותי חיית לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו (תהילים לח, ג) הנו''ן אינה יסוד בתיבה אלא כמו נחלו ונדרכה קשת נחושה על ידי זרועותי קשתות של נחשת היו תלויות לו לדוד בביתו ורואין אותם מלכי האומות ואומרים זה לזה אתה סבור שיש כח ביד דוד לדורכן אין זה אלא לייראנו והוא היה שומע ודורכן בפניהם:

יהוא ממלא ידו קשת - מלכים ב פרק ט

א וֶאֱלִישָׁע, הַנָּבִיא, קָרָא, לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים; וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ, וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ, וְלֵךְ, רָמֹת גִּלְעָד. ב וּבָאתָ-שָּׁמָּה; וּרְאֵה-שָׁם יֵהוּא בֶן-יְהוֹשָׁפָט בֶּן-נִמְשִׁי, וּבָאתָ וַהֲקֵמֹתוֹ מִתּוֹךְ אֶחָיו, וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ, חֶדֶר בְּחָדֶר. ג וְלָקַחְתָּ פַךְ-הַשֶּׁמֶן, וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר יְהוָה, מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-יִשְׂרָאֵל; וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה, וְלֹא תְחַכֶּה. ד וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר הַנַּעַר הַנָּבִיא, רָמֹת גִּלְעָד. ה וַיָּבֹא, וְהִנֵּה שָׂרֵי הַחַיִל יֹשְׁבִים, וַיֹּאמֶר, דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הַשָּׂר; וַיֹּאמֶר יֵהוּא אֶל-מִי מִכֻּלָּנוּ, וַיֹּאמֶר אֵלֶיךָ הַשָּׂר. ו וַיָּקָם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה, וַיִּצֹק הַשֶּׁמֶן אֶל-רֹאשׁוֹ; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-עַם יְהוָה, אֶל-יִשְׂרָאֵל. ז וְהִכִּיתָה--אֶת-בֵּית אַחְאָב, אֲדֹנֶיךָ; וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים, וּדְמֵי כָּל-עַבְדֵי יְהוָה--מִיַּד אִיזָבֶל. ח וְאָבַד, כָּל-בֵּית אַחְאָב; וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר, וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל. ט וְנָתַתִּי אֶת-בֵּית אַחְאָב, כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, וּכְבֵית, בַּעְשָׁא בֶן-אֲחִיָּה. י וְאֶת-אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל--וְאֵין קֹבֵר; וַיִּפְתַּח הַדֶּלֶת, וַיָּנֹס. יא וְיֵהוּא, יָצָא אֶל-עַבְדֵי אֲדֹנָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ הֲשָׁלוֹם, מַדּוּעַ בָּא-הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה אֵלֶיךָ; וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת-הָאִישׁ וְאֶת-שִׂיחוֹ. יב וַיֹּאמְרוּ שֶׁקֶר, הַגֶּד-נָא לָנוּ; וַיֹּאמֶר, כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-יִשְׂרָאֵל. יג וַיְמַהֲרוּ, וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ, וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו, אֶל-גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת; וַיִּתְקְעוּ, בַּשּׁוֹפָר, וַיֹּאמְרוּ, מָלַךְ יֵהוּא. יד וַיִּתְקַשֵּׁר, יֵהוּא בֶּן-יְהוֹשָׁפָט בֶּן-נִמְשִׁי--אֶל-יוֹרָם; וְיוֹרָם הָיָה שֹׁמֵר בְּרָמֹת גִּלְעָד, הוּא וְכָל-יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי, חֲזָאֵל מֶלֶךְ-אֲרָם. טו וַיָּשָׁב יְהוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל, מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים, בְּהִלָּחֲמוֹ, אֶת-חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם; וַיֹּאמֶר יֵהוּא, אִם-יֵשׁ נַפְשְׁכֶם--אַל-יֵצֵא פָלִיט מִן-הָעִיר, לָלֶכֶת לגיד (לְהַגִּיד) בְּיִזְרְעֶאל. טז וַיִּרְכַּב יֵהוּא וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה, כִּי יוֹרָם שֹׁכֵב שָׁמָּה; וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם. יז וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל-הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל, וַיַּרְא אֶת-שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאוֹ, וַיֹּאמֶר, שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה; וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם, קַח רַכָּב וּשְׁלַח לִקְרָאתָם--וְיֹאמַר הֲשָׁלוֹם. יח וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם, סֹב אֶל-אַחֲרָי; וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר, בָּא-הַמַּלְאָךְ עַד-הֵם וְלֹא-שָׁב. יט וַיִּשְׁלַח, רֹכֵב סוּס שֵׁנִי, וַיָּבֹא אֲלֵהֶם, וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם; וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם, סֹב אֶל-אַחֲרָי. כ וַיַגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר, בָּא עַד-אֲלֵיהֶם וְלֹא-שָׁב; וְהַמִּנְהָג, כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי--כִּי בְשִׁגָּעוֹן, יִנְהָג. כא וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם אֱסֹר, וַיֶּאְסֹר רִכְבּוֹ; וַיֵּצֵא יְהוֹרָם מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה אִישׁ בְּרִכְבּוֹ, וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת יֵהוּא, וַיִּמְצָאֻהוּ, בְּחֶלְקַת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. כב וַיְהִי, כִּרְאוֹת יְהוֹרָם אֶת-יֵהוּא, וַיֹּאמֶר, הֲשָׁלוֹם יֵהוּא; וַיֹּאמֶר, מָה הַשָּׁלוֹם--עַד-זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ, הָרַבִּים. כג וַיַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו, וַיָּנֹס; וַיֹּאמֶר אֶל-אֲחַזְיָהוּ, מִרְמָה אֲחַזְיָה. כד וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת, וַיַּךְ אֶת-יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו, וַיֵּצֵא הַחֵצִי, מִלִּבּוֹ; וַיִּכְרַע, בְּרִכְבּוֹ.

קשתיים שמאליים וימנים בצבא דוד

דברי הימים א פרק יב, א

ואלה, הבאים אל-דויד לציקלג, עוד עצור, מפני שאול בן-קיש; והמה, בגבורים, עזרי, המלחמה. נשקי קשת, מימינים ומשמאלים באבנים, ובחצים, בקשת--מאחי שאול, מבנימן.

התקשרו וואטסאפ